לאחרונה נחשפה תכניתו החתרנית של ארגון חזבאללה לפעול נגד מצרים באמצעות תא טרור שפעל בתחומה תחת המסווה של מתן "סיוע לוגיסטי" לפלסטינים. בתוך כך, חשיפת התכנית הסיטה את תשומת הלב מהאיום שמטיל חזבאללה על יסודותיה השלטוניים של לבנון.
ניתן להעריך בביטחון שפעילות החזבאללה במצרים נעשתה בידיעתה המלאה של איראן. אין ספק שאיראן הייתה מודעת לכך ששירותי הביטחון המצריים עלולים לגלות את מעשי החזבאללה, אך האמינה שמצרים תעדיף להעלים עין ולאפשר הברחת כלי נשק לעזה. גם אם הערכה זו מוטעית, האיראנים העניקו סיוע צבאי לחמאס מכיוון שזהו אינטרס עליון של המהפכה האסלאמית, עליו הם היו מוכנים לשלם במחיר הידרדרות היחסים עם מצרים. חסן נסראללה לא היה מצהיר הצהרות תקיפות נגד מצרים אלמלא הבין שבדרך זו הוא משרת את רצונותיהם של אדוניו בטהראן.
מאז נחשף תא הטרור של חזבאללה במצרים, כלי התקשורת בעולם הערבי ובמערב התעסקו בעיקר בוויכוח שהתעורר בין חזבאללה למצרים וכמעט התעלמו לחלוטין מן המאבק בו פתח חזבאללה במטרה לשנות את פני המשטר בלבנון.
ב- 3 באפריל, 2009, פרסם חזבאללה את מצעו הפוליטי לקראת הבחירות לפרלמנט הלבנוני שייערכו ב- 7 ביוני, 2009. המצע קורא לביטול הפוליטיקה המפלגתית ולחקיקת חוק בחירות חדש שיביא לשינוי במשוואת הכוחות בין הגורמים הפוליטיים בלבנון. על ידי שתי הדרישות הללו מבקש חזבאללה לקדם את שאיפתו למוטט את יסודות המשטר המפלגתי בלבנון, עליו הוסכם בברית הלאומית משנת 1943. ביטול המערכת הפוליטית הקיימת יקדם את חזבאללה לעבר מטרתו העיקרית: הקמת מדינה אסלאמית שתהווה ביטוי פוליטי לרוב השיעי ותסמל את השתלטותה הסופית של איראן על לבנון.
במצע של החזבאללה אין כל התייחסות למיליציה ולכלי הנשק של הארגון, כמו גם לקריאה מצד גורמים בלבנון כי חזבאללה יפורק מנשקו וישתלב בצבא לבנון. חזבאללה מתעלם מהקריאה הזו ומתעקש לשמור על עצמאותה של הזרוע הצבאית שלו בתור כוח "התנגדות" מול ישראל.
עם זאת, ברור לכל כי שמירת כוחו הצבאי של חזבאללה נועדה בראש ובראשונה לאפשר לארגון לתרגם את כוחו הצבאי לשינוי המערכת הפוליטית בלבנון. מטרה נוספת, ולא פחות חשובה, היא לשמש חוד חנית של איראן בגבול הצפוני עם ישראל.
בשנים האחרונות, בהן ידעה לבנון משברים פוליטיים חמורים, חזבאללה לא הסתיר את כוונתו לממש את המשימה שהפקיד בידיו משטר המהפכה האיראני. על חזבאללה לתפוס את השלטון בלבנון וכך ליצור קשר יציב ואמין נוסף בציר הרשע השיעי שבהנהגת איראן. במסגרת הפוליטיקה הלבנונית, חזבאללה פועל לחיזוק מחנה האופוזיציה השיעי נגד הקואליציה הסונית-שיעית בראשות סעד אל-חרירי. בפועל, חזבאללה זכה להצלחה משמעותית כשקירב אליו את תנועתו הנוצרית של הגנרל מישל עאון וחיזק את קשריו עם הארגונים הסלפים-סונים הקיצוניים. במאי 2008, נקט חזבאללה בצעד אלים וחסר תקדים כשהשתלט על ביירות בתגובה לניסיון הממשלה לפרק את תשתית התקשורת של הארגון.
ניתוחים אקדמיים המגדירים את חזבאללה כתנועה לבנונית לאומית מוכחים פעם אחר פעם כחסרי ביסוס. כיצד משרתת פעילות חתרנית במצרים את האינטרסים הלאומיים של לבנון? אלו אינטרסים לבנוניים דורשים את העברתם של כלי נשק איראניים מסודאן וסיני אל עזה? איזו אידיאולוגיה לבנונית שואפת לערער על המבנה הפוליטי העדין עליו מושתתת לבנון המודרנית? את התשובות לשאלות הללו ניתן למצוא במסגרת היחסים בין איראן לחזבאללה ובין האייתוללה עלי חומייני לחסן נסראללה. מהות הקשר ביניהם אינו דתי גרידא, אלא הוא בעל השלכות פוליטיות רחבות היקף המשפיעות על התנהלותו של חזבאללה בלבנון ומחוץ לה. יותר מכל, הקשר הזה משקף את השפעתה הגוברת של איראן בעולם הערבי.
http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=594&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=22594
ד"ר שמעון שפירא הוא עמית מחקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומחבר הספר חזבאללה: בין איראן ללבנון.
ניתן להעריך בביטחון שפעילות החזבאללה במצרים נעשתה בידיעתה המלאה של איראן. אין ספק שאיראן הייתה מודעת לכך ששירותי הביטחון המצריים עלולים לגלות את מעשי החזבאללה, אך האמינה שמצרים תעדיף להעלים עין ולאפשר הברחת כלי נשק לעזה. גם אם הערכה זו מוטעית, האיראנים העניקו סיוע צבאי לחמאס מכיוון שזהו אינטרס עליון של המהפכה האסלאמית, עליו הם היו מוכנים לשלם במחיר הידרדרות היחסים עם מצרים. חסן נסראללה לא היה מצהיר הצהרות תקיפות נגד מצרים אלמלא הבין שבדרך זו הוא משרת את רצונותיהם של אדוניו בטהראן.
מאז נחשף תא הטרור של חזבאללה במצרים, כלי התקשורת בעולם הערבי ובמערב התעסקו בעיקר בוויכוח שהתעורר בין חזבאללה למצרים וכמעט התעלמו לחלוטין מן המאבק בו פתח חזבאללה במטרה לשנות את פני המשטר בלבנון.
ב- 3 באפריל, 2009, פרסם חזבאללה את מצעו הפוליטי לקראת הבחירות לפרלמנט הלבנוני שייערכו ב- 7 ביוני, 2009. המצע קורא לביטול הפוליטיקה המפלגתית ולחקיקת חוק בחירות חדש שיביא לשינוי במשוואת הכוחות בין הגורמים הפוליטיים בלבנון. על ידי שתי הדרישות הללו מבקש חזבאללה לקדם את שאיפתו למוטט את יסודות המשטר המפלגתי בלבנון, עליו הוסכם בברית הלאומית משנת 1943. ביטול המערכת הפוליטית הקיימת יקדם את חזבאללה לעבר מטרתו העיקרית: הקמת מדינה אסלאמית שתהווה ביטוי פוליטי לרוב השיעי ותסמל את השתלטותה הסופית של איראן על לבנון.
במצע של החזבאללה אין כל התייחסות למיליציה ולכלי הנשק של הארגון, כמו גם לקריאה מצד גורמים בלבנון כי חזבאללה יפורק מנשקו וישתלב בצבא לבנון. חזבאללה מתעלם מהקריאה הזו ומתעקש לשמור על עצמאותה של הזרוע הצבאית שלו בתור כוח "התנגדות" מול ישראל.
עם זאת, ברור לכל כי שמירת כוחו הצבאי של חזבאללה נועדה בראש ובראשונה לאפשר לארגון לתרגם את כוחו הצבאי לשינוי המערכת הפוליטית בלבנון. מטרה נוספת, ולא פחות חשובה, היא לשמש חוד חנית של איראן בגבול הצפוני עם ישראל.
בשנים האחרונות, בהן ידעה לבנון משברים פוליטיים חמורים, חזבאללה לא הסתיר את כוונתו לממש את המשימה שהפקיד בידיו משטר המהפכה האיראני. על חזבאללה לתפוס את השלטון בלבנון וכך ליצור קשר יציב ואמין נוסף בציר הרשע השיעי שבהנהגת איראן. במסגרת הפוליטיקה הלבנונית, חזבאללה פועל לחיזוק מחנה האופוזיציה השיעי נגד הקואליציה הסונית-שיעית בראשות סעד אל-חרירי. בפועל, חזבאללה זכה להצלחה משמעותית כשקירב אליו את תנועתו הנוצרית של הגנרל מישל עאון וחיזק את קשריו עם הארגונים הסלפים-סונים הקיצוניים. במאי 2008, נקט חזבאללה בצעד אלים וחסר תקדים כשהשתלט על ביירות בתגובה לניסיון הממשלה לפרק את תשתית התקשורת של הארגון.
ניתוחים אקדמיים המגדירים את חזבאללה כתנועה לבנונית לאומית מוכחים פעם אחר פעם כחסרי ביסוס. כיצד משרתת פעילות חתרנית במצרים את האינטרסים הלאומיים של לבנון? אלו אינטרסים לבנוניים דורשים את העברתם של כלי נשק איראניים מסודאן וסיני אל עזה? איזו אידיאולוגיה לבנונית שואפת לערער על המבנה הפוליטי העדין עליו מושתתת לבנון המודרנית? את התשובות לשאלות הללו ניתן למצוא במסגרת היחסים בין איראן לחזבאללה ובין האייתוללה עלי חומייני לחסן נסראללה. מהות הקשר ביניהם אינו דתי גרידא, אלא הוא בעל השלכות פוליטיות רחבות היקף המשפיעות על התנהלותו של חזבאללה בלבנון ומחוץ לה. יותר מכל, הקשר הזה משקף את השפעתה הגוברת של איראן בעולם הערבי.
http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=594&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=22594
ד"ר שמעון שפירא הוא עמית מחקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומחבר הספר חזבאללה: בין איראן ללבנון.
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הוא מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
|המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה>
|המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה>
